ארגון "ילדים ישראלים" הוקם בשנת 2009 על ידי מהגרי עבודה ואזרחים ישראלים, עם היוודע הכוונה של ממשלת ישראל לגרש ילדים למהגרי עבודה שנולדו וגדלו בישראל. זאת, לאחר למעלה מעשרים שנים של קיום מדיניות בלתי כתובה המתירה לילדים אלו לגדול בארץ כישראלים לכל דבר.

הארגון הוביל מאז את הפעילות הציבורית נגד גירוש הילדים. שם הארגון, "ילדים ישראלים", נגזר מהיותם של הילדים המועמדים לגירוש ילדים ישראלים לכל דבר: ילדים אשר נולדו גדלו והתחנכו בישראל, ואינם מכירים ארץ אחרת מלבד ישראל מולדתם.

הארגון פועל בשיתוף פעולה מלא עם ארגוני הסיוע הוותיקים למהגרי עבודה.

בשנת 2014 ארגון "ילדים ישראלים" התאחד בתוך האגודה לזכויות האזרח בישראל- ארגון זכויות האדם הגדול והותיק בישראל. ניתן להתעדכן בפעילות של ילדים ישראלים דרך האתר של האגודה לזכויות האזרח-http://www.acri.org.il/he/
או דרך הפייסבוק שלנו שממשיך לפעול- https://www.facebook.com/pages/Israeli-Children/139798801913

הארגון ומייסדת הארגון, רותם אילן, זכו ב"פרס דרור לשינוי חברתי לשנת 2010, ע"ש דרור שטרנשוס ז"ל", "פרס גלנטר" למנהיג חברתי צעיר בישראל בשנת 2013 ואת אות מגינת זכויות האדם לשנת 2014 מהקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא.

קראו עוד: הועד המנהל

מהלך המאבק ופעילות הארגון

קראו עוד: פרסומים בתקשורת

לחצו לקריאה על המצב בשטח כיום.

קיץ 2009- תחילת המאבק

בשנת 2009 נודע כי מדינת ישראל מתכננת לגרש לראשונה ילדים של מהגרי עבודה שנולדו וגדלו כל חייהם בישראל. עד לאותה שנה, ילדי המהגרים גדלו בארץ ללא כל מעמד חוקי תחת מדיניות בלתי כתובה שאין מגרשים ילדים ואימהות. רבים הילדים ואימהותיהם הפכו להיות חסרי מעמד עקב "נוהל עובדת זרה בהריון" של משרד הפנים, שקבע כי מהגרת עבודה שנכנסת להריון תאבד את אשרת העבודה שלה.

עם הקמת רשות ההגירה ב-2009, הוחלט לראשונה לגרש גם את 1200 הילדים אשר נולדו וגדלו במדינה. יחידת עוז, הזרוע המבצעת של רשות ההגירה החלה לפעול ב-1.7.2009 עם מעצרים המוניים כבר באותו ערב. במקביל, קמה קבוצה של ארבע בנות ישראליות ושלושה מהגרי עבודה שהתארגנה נגד גירוש הילדים הצפוי. מאיה פלג, עובדת סוציאלית וממייסדות הארגון קבעה את שמו של הארגון "Israeli children". השם אומץ לאחר מכן בתקשורת כשמו הרשמי של הארגון.

הפגישה אשר בישרה על הקמתו של המאבק החדש, התקיימה ב-1.7.2009 במשרדי מוקד סיוע לעובדים זרים. לפעילים ולפעילות במאבק היה חודש אחד כדי לשנות את החלטת הממשלה. חודש אחד כדי להילחם נגד הגירוש הצפוי ב-1.8.2009.

הארגון החל את פעילותו בחודש יולי 2009 בסדרה של הפגנות ופעולות תקשורתיות ולוביסטיות שהובילו להתערבות נשיא המדינה ושרי הממשלה. למאבק התגייסו שרים וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית. שאלת גירוש הילדים הפכה לשאלה מוסרית בסיסית במדינה שלא ירדה מהכותרות. בעקבות המאבק האינטנסיבי, ב-30.7.2009 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הגירוש ידחה בשלושה חודשים. במשך תקופה זו המשיך הארגון בפעולות מחאה, קמפיינים, מודעות בעיתונים, תקשורת רבה ועבודה לוביסטית מאומצת. פעולות אלו הובילו לדחייה נוספת של גירוש הילדים עד לסוף שנת הלימודים תש"ע (יולי 2010) ולהקמת ועדה בין משרדית מיוחדת לנושא.

הפעילות הציבורית של הארגון הביאה לכך שאוכלוסיית מהגרי העבודה וילדיהם, שהייתה עד כה אוכלוסיה "שקופה", בשולי החברה, הפכה לאוכלוסיה נראית ונוכחת בסדר היום הציבורי. לראשונה מהגרי עבודה ואזרחים ישראלים נלחמים יד ביד.

שנת הלימודים תש"ע- החלטה בנוגע לגורל הילדים

בתקופה זו המשיך הארגון לקיים את הפעילות התקשורתית והלוביסטית והצליח לשמר בתודעה הציבורית את שאלת גירוש הילדים. נציגות הארגון הופיעו בפני הועדה הבין משרדית שהוקמה לבחינת הנושא. הוועדה הורכבה מחמישה משרדים ממשלתיים- משרד הפנים, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד הרווחה ומשרד החינוך. בתקופה זו אורגנו פעולות מחאה ציבורית מיוחדות כדי להשפיע לטובה על מסקנות הועדה ועל החלטת הממשלה.

בחודש מאי 2010 קיים הארגון עצרת המונים בהשתתפות אמנים ופוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית נגד הגירוש, בעצרת נכחו כ-8,000 איש.

קיץ 2010- החלטה בדבר הענקת מעמד לחלק מהילדים וגירוש האחרים

עם תום שנת הלימודים ופרסום המלצות הועדה הבין משרדית הגביר הארגון את פעולות המחאה, הלובי והתקשורת על מנת לשפר את החלטת הממשלה הצפויה ולבטל את החסמים הבירוקרטים העצומים שגלומים בהמלצות הועדה.

באוגוסט 2010 קיבלה הממשלה החלטה להעניק מעמד חוקי לילדים אשר עומדים במספר קריטריונים: שהות של 5 שנים בארץ, לימודים במערכת החינוך הממלכתית בשנה הקודמת, לימודים בכיתה א' ומעלה או סיום של כיתה י"ב, כניסה חוקית של ההורים לארץ וידיעת השפה העברית. כתוצאה מהחלטה זו צפויים כ-600 ילדים לזכות במעמד חוקי. (זאת למרות הפרסומים כי 800ילדים יקבלו מעמד)

החלטת הממשלה קבעה הליך ביורוקראטי בלוח זמנים קצר ביותר שצפוי היה למנוע ממשפחות רבות לקבל מעמד. הארגון הגיש עתירה לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים נגד התנאים הביורוקראטיים שנקבעו בהחלטת הממשלה ועתירה זו הובילה לביטול הקשיים הביורוקראטיים המרכזיים שעמדו כמכשול עבור המשפחות.

הארגון הקים, בשיתוף עם מוקד סיוע לעובדים זרים, מסיל"ה ורופאים לזכויות אדם, מערך מתנדבים שעברו הכשרה מיוחדת לבדיקת הזכאות של המשפחות להגיש בקשה למעמד ולבדיקת המסמכים הדרושים עוד בטרם הגשת הבקשות למשרד הפנים. במשך 21 הימים שניתנו למשפחות על מנת להגיש בקשות למעמד, מעל 300 מתנדבים בדקו את מצבן של למעלה מ-1,000 משפחות וסייעו להן בהשגת המסמכים הדרושים להגשת הבקשה.

הקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה מונעים מילדים רבים את האפשרות לקבלת מעמד חוקי, בינהם ילדי גן חובה ועשרות ילדים בגיל בית ספר אשר מסיבות שונות לא נכללים במסגרת ההסדר. לאורך שנת הלימודים תשע"א פעל הארגון בערוצים משפטיים, באמצעות מוקד סיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח, כדי להעניק מעמד לילדים אלו. פעולות אלו מנעו עד כה את גירוש הילדים הללו. בנוסף ממשיך הארגון בפעילות לוביסטית ותקשורתית ממוקדת לשם הכללתם של ילדים אלו בקבוצת הילדים שתקבל מעמד מתוקף החלטת הממשלה.

שנת הלימודים תשע"א- תחילת גירוש הילדים הקטנים

בד בבד עם החלטת הממשלה, הודיע שר הפנים שהמשפחות שאינן עומדות בקריטריונים לקבלת מעמד יגורשו מישראל מיד לאחר החגים. בשל החרדה הגואה בקרב קהילת המהגרים וידיעות על כך שהורים רבים אינם מתכוונים לשלוח את ילדיהם לגנים ובתי הספר, הפעיל הארגון עשרות מתנדבים שיצאו לשטח בשבועות הראשונים שלאחר החגים על מנת להעניק תחושת ביטחון לקהילה. פעולה זו הובילה לכך שלאחר שביום הראשון כשליש מהילדים נשארו עם הוריהם בבית כעבור כשבועיים הקהילה חזרה לשגרה והילדים חזרו לפקוד את בתי הספר והגנים.

בחודש מרץ 2011 הודיעה רשות ההגירה על השלמת התאמתו של מתקן המסורבים בנתב"ג לכליאת ילדים ואימהות לפני גירוש. ההתאמה כללה בפועל קישוט קירות הכלא בדמויות מצוירות מעולם הילדים. מאז ועד חודש יוני נעצרו והוחזקו במתקן למעלה מ-25 אימהות וילדים. שלושה ילדים ואימהותיהם שוחררו אך היתר גורשו.

מעדויות של האימהות ששהו במתקן התנאים אינם מתאימים לשהיית ילדים והתנהלות פקחי משרד הפנים פוגעת פגיעה ממשית באימהות ובילדים הנמצאים במתקן: היעדר טיפול רפואי נדרש, קושי בהזנת הילדים, מניעת קשר עם עו"ד וקרובי משפחה ולחץ בלתי פוסק על האמהות כדי שתחתומנה על טופס שבו מובעת הסכמתן לגירוש מוקדם. הארגון יצא, בשיתוף מוקד סיוע לעובדים זרים, למהלך במסגרתו נשלחו אלף גלויות ומאות מכתבים לשרים וחברי הכנסת כדי להפסיק את פעולת המתקן ואת מעצרי הילדים.

קיץ 2011

עם סיום שנת הלימודים בקיץ 2011 עדיין ניצבים ההורים והילדים בפני חוסר ודאות, הנמשך למעלה משנתיים. עד לחודש יוני 2011 לא קיבלו המשפחות שהגישו בקשות לקבלת מעמד תשובות חיוביות או שליליות. הילדים אשר מסיימים את גן החובה או בית הספר ולא עומדים בקריטריונים שקבעה הממשלה יוצאים לחופש הגדול תחת עננה של חרדה המלווה בגל של שמועות ודיווחים סותרים בתקשורת באשר לגירוש הילדים במהלך חופשת הקיץ.

הארגון ממשיך לקיים את הפעילות הציבורית, התקשורתית והלוביסטית ביתר שאת על מנת להוביל להענקת מעמד לילדים אלו תוך דאגה מתמדת לרווחת הילדים והוריהם. אנו ממשיכים לפעול נגד הענשה רטרואקטיבית של הילדים אשר המדינה בעצמה אפשרה להם לגדול ולהתחנך בה, ובמקביל בעד גיבוש ויישום מדיניות הגירה ברורה ואנושית למדינת ישראל.

המצב כיום

יחידת עוז החלה במעצרים של ילדים מתחת לגיל 4. עד כה נעצרו 30 אמהות יחד עם ילדיהן. הן נלקחות למתקן הכליאה בנתב"ג אשר הוכן במיוחד עבור מעצר הילדים. על קירות חדרי המעצר צוירו בוב ספוג ופו הדוב, אבל אף ציור לא יכול לקשט את העובדה כי ילדים נעצרים. הם נלקחים למתקן הכליאה היחיד בארץ אשר פועל ללא נוהל הפעלה. מתקן אשר סוהריו הם לא אנשי משטרה או שב"ס, אלא עובדי משרד הפנים. מתקן אשר אין בו שירותי רווחה או בריאות.

מעצרים אלו גורמים נזק נפשי רב וסבל מיותר לילדים רכים ומותירים בהם צלקות שלא תרפאנה. אנו מציעים כי במקום להשקיע את מירב המשאבים במעצר של 400 ילדים, תשקיע יחידת עוז את מרצה באכיפה מול מעסיקים ומול קבלני כוח האדם אשר ממשיכים לייבא למדינה אלפי מהגרים חדשים תוך עשיית רווח כלכלי על כל מהגר שנכנס למדינה. מדיניות הדלת המסתובבת היא זו שפוגעת בחברה ולא 400 ילדים חפים מפשע.

מעצר וכליאה של ילדים חייב להיות מוצא אחרון בהחלט ולאחר שנבחנו ומוצו כל האפשרויות האחרות. אך בישראל מעצר ילדים הפך להיות ברירת המחדל. יש לציין כי קיימות חלופות אחרות המופעלות בהצלחה רבה במדינות אחרות, ואילו בישראל הן כלל אינן נשקלות. פתרונות כגון עידוד עזיבה מרצון על ידי מענקים כספיים, או הלבנת שהותם כך שיוכלו להגר למדינה שלישית, הוכיחו את יעילותם במדינות מערביות רבות. בנוסף להומאניות ולאנושיות שבחלופות אלה, הן אף יעילות יותר מהמעצר מבחינות כלכליות ותפעוליות רבות. משרד הפנים יכול בהינף החלטה אחת להגן על רווחת הילדים ובמקביל לחסוך כסף רב למשלם המיסים.

גם מי שחלוקים בדעתם באשר לשאלת הגירוש, יכולים להסכים כי יש להימנע ממעצרים מיותרים אשר מזיקים למדינה ולילדים גם יחד.

מתוך עדותה של אחת מהאמהות אשר נכלאו- מתוך עדותה של אם אשר נעצרה למשך יומיים עם בנה בן השנה וחצי: "החדר לא היה נקי והיה בו חלון אחד ומחניק ונעלו אותנו בחדר. מרגע שהגענו, לא נתנו לנו לצאת לחצר. יום אחר כך שמו עוד משפחה עם ילד בחדר. לא היה לי סבון ומים חמים ולא יכולתי להכין בקבוק לתינוק בלי מים חמים. רחצתי את התינוק במים קרים בכיור. הייתי צריכה לדפוק על הדלת הרבה כדי לקבל מים חמים לבקבוק.

נתנו לי לקרוא מסמכים באנגלית שכתוב בהם שאני צריכה לעזוב כמה שיותר מוקדם. נתנו לי עוד מסמך שבו היה כתוב שמגיע לי להתקשר לעו"ד אבל לא נתנו להתקשר. בכיתי כל הזמן וביקשתי להתקשר. ביקשו ממני לחתום על מסמך שיאפשר להוציא מסמכי נסיעה לתינוק ומסמך שאני מסכימה לגירוש מוקדם. הפקחים אמרו לי כל הזמן שהאבא לא רוצה קשר איתי ועם הילד וש"מספיק לו ממכם" ושהוא לא אוהב אותנו"

ילדים אשר מתחנכים במערכת החינוך עדיין לא גורשו, אך הם חיים יום יום עם חרב הגירוש מונפת מעל ראשיהם. עברה כבר שנה מאז החלטת הממשלה בדבר הענקת מעמד לילדים, אך אף משפחה עדיין לא קיבלה תשובה ממשרד הפנים. ילדי גני החובה כבר גדלו ועולים לכיתה א', וכעת גם הם עונים על כל הקריטריונים של החלטת הממשלה. אנו פועלים על מנת שגם על ילדים אלו אשר נפלו בין הכיסאות, תחול החלטת הממשלה בדבר הענקת מעמד.

ילדי כיתה א' עדיין מועמדים לגירוש

לא יתכן שבשל הטיפול האיטי של משרד הפנים, יגורשו ילדים שעונים על קרטריונים שנקבעו על ידי ממשלת ישראל!

לקריאה נוספת על הנושא ולפעולה למען הילדים.

בזמן שיחידת עוז מגרשת את הילדים ואימותיהם, ממשיכים להכניס מהגרים חדשים למדינה. למרות הצהרות בדבר צמצום כמות המהגרים במדינה, בפועל הדלת ממשיכה להסתובב, וקבלני כח האדם ממשיכים להתעשר.

דיווח על תרומה מיישות מדינית זרה – רבעון רביעי לשנת 2013

שם הישות המדינית הזרה נותנת התרומה: האיחוד האירופי

סוג הישות המדינית הזרה כמפורט בסעיף 36א(א) לחוק העמותות, התש"ם – 1980: איחוד, ארגון או חבר של מדינות זרות

סכום התרומה בש"ח: 21,427

סוג המטבע בו התקבלה התרומה: ש"ח

מטרת התרומה או ייעודה: מאבק כנגד גירוש ילדים

התנאים לתרומה לרבות התחייבויות שנתן הנתמך לישות המדינית הזרה בנוגע לתרומה, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין, אם יש כאלה: שימוש בתרומה לייעודה בלבד

אתר האינטרנט של העמותה: http://www.israeli-children.org.il